דוק - תפריט קיץ. שישי צהריים
דוק. האחות הפחות מיינסטרימית של האחים (אסף ויותם דוקטור) שיושבת מעבר לכביש באבן גבירול. מאז שנפתחה לפני למעלה כ-11 שנה אני לקוח קבוע. יש מצב שבין מסעדות השף התל אביביות זו המסעדה שביקרתי בה הכי הרבה פעמים. לרוב אני יושב על הבר מול המטבח ומקשקש עם החבר'ה הטובים וכשאסף דוקטור נמצא תמיד כיף לקשקש איתו על ענייני קולינריה.
למי שלא מכיר - מסעדת דוק היא מסעדת שף 100% ישראלית. כל חומרי הגלם שבה ללא פשרות הם כחול-לבן. את הלחמים (של חגי ושל המאפייה שלהם) מכינים מחיטות מקומיות בלבד, הפסטות הן מקמח מקומי, כל הדגים ופירות הים הם ישראלים (או טריים מהים או דגי ושרצי חקלאות ימית), הבשר מגיע ממגדלים מובחרים (כמו חוות מקנה דקל בעמק הבשור לטלאים). גם האלכוהול כל כולו תוצרת מקומית והמסעדה מספקת במה נהדרת ונותנת כבוד מקסימלי לחקלאים ויצרנים ישראלים. בעיניי זה מהמם וזאת הדרך. אני מעדיף מסעדה שמתבססת על המקומי על פני מסעדה שמשתמשת בכוח בייבוא של חומרי גלם יוקרתיים (לובסטרים, קוויארים, כמהין מאומבריה או וואגיו מיובא) למען שופוני. עליי זה לא עושה רושם. דוק גם דוגלת בשימוש בכל חלקי החיה ולכן ניתן למצוא בתפריט באופן קבוע חלקי פנים. פעם בשבוע הם מקבלים טלה שלם ומפרקים אותו במטבח האחורי. בעונת הטונה (בלופין מקומי או אלבקור) הם גם מקבלים דגים שלמים ועושים שימוש בחלקים גדולים של הדג ולא רק בבטן השמנמנה. בקיצור - לחובבי קולינריה שמחפשים יציאה מהקופסה לא ישעמם כאן.
ביום שישי בצהריים ישבתי בדוק לארוחת קיץ. תחילה אסף דוקטור סידר לי מנה מוקטנת על חשבון הבית של פרוסות עגבניות מורשת עם חומץ שהם מכינים, אבן יוגורט, מלח עגבניות ובצל ופאן גרטטה. פשוט, מרענן וטעים מאד. אלה אשכרה עגבניות עם טעם שלצערנו לא מגיעות לסופר או לירקן הקרוב לביתנו. המנה הראשונה הרשמית הייתה גספצ'ו עגבניות מורשת חריף מאד (היה חרפרף אבל החך שלי כנראה חרוך לחריף), סביצ'ה שרימפס גמברי (מקומי כמובן. מעדן ימי מתקתק נהדר), כפיר ליים ובזיליקום תאילנדי. מנה חדה, חרפרפה, מרעננת מאד. תענוג לקיץ. למנה עיקרית חשקה נפשי בצ'יזבורגר של דוק: צ'יזבורגר פרת סימנטל ממכסה אנטריקוט עם גבינה כחולה של המחלבה הקטנה (יחסית מעודנת לצרפתיות), איולי חרדל, פאקוס מוחמץ ובצל מקורמל. בצד יש פוטטוס פשוטים. זה לא המבורגר גדול אבל הוא שמנמן ועשוי במידת העשייה האהובה עליי - איפשהו בין מדיום למדיום רייר. הקציצה מוצקה, עסיסית, בשרית וטעימה מאד. בעיניי מדובר באחד ההמבורגרים הטובים שיש במסעדות בתל אביב (גם אם פחות מדברים עליו כמו על אחרים). קינחתי בקינוח חדש של תאנים: בישקוטי (תוצרת בית) ספוג בסירופ עלי תאנה, זביונה, גלידת ריקוטה, תאנה קרועה. קינוח קיצי ופירותי טעים ולא כבד מדי אם כי עבורי הוא היה מעט מתוק מדי (דווקא מהצד של גלידת הריקוטה וסירופ עלי התאנה). לגמתי לאורך הארוחה כוס יין רזיאל לבן מהרי יהודה - בלנד חד ומורכב של רוסאן וויונייה. אחלה יין.
ארוחה מצוינת. כרגיל בדוק טעים לי מאד ונעים לא פחות. בדוק לא תמיד יש אחידות בביצוע (תכלס זה נכון לכל מסעדה) כי התבססות אובססיבית על חומרי גלם מקומיים עלולה להיות לעתים בעייתית. לפעמים הטלה המקומי או השרימפס המקומי לא אחידים ברמתם וכו'. אבל גם כשהעניינים פחות מחודדים תמיד מעניין ותמיד טעים בדוק. בעיניי זו מסעדה שתמיד מומלצת לאכלנים שלא חוששים ממשהו שחורג מהשגרה, וודאי לכאלה שמארחים אורחים מחו"ל שרוצים להתנסות במטבח שף מקומי ומעניין.
